Chess Caddy / מדריכים / כמה סיבובים

כמה סיבובים צריכים להיות בטורניר שחמט?

חשב את מספר הסיבובים לפי גודל השדה ובקרת הזמן שלך — ותראה את ההיגיון מאחורי המספר, כדי שתוכל להגן עליו כשמישהו ישאל.

עודכן לאחרונה: 25 ביולי 2026 · הכללים נבדקו מול הנוסחים התקפים של FIDE ושל US Chess ב‑25 ביולי 2026.

“כמה סיבובים?” היא השאלה הראשונה שמארגן חדש שואל, ורוב הדפים עונים עליה עם טבלה ותו לא. המספר עצמו קל: קח את הלוגריתם בבסיס 2 של מספר המשתתפים ועגל כלפי מעלה. מה שאיש לא מסביר הוא למה, כמה פחות מזה מובטח ממה שאנשים מניחים, ושבדרך כלל השעון מחליט במקומך.

המחשבון עושה את שני חצאי החישוב — מתמטיקת השיבוץ ולוח הזמנים — וכל מה שהוא עושה מוסבר מתחתיו.

מחשבון הסיבובים

שאר המדריך הזה הוא החישוב שמאחורי המספרים האלה.

מה חוק 27 של US Chess באמת אומר

יש מקור ראשוני למספר הסיבובים, וכדאי לצטט אותו במלואו כי כמעט שום מדריך לא עושה זאת. חוק 27 של US Chess, The Swiss System:

קרא את המשפט השני בעיון: הוא מנוסח בכיוון ההפוך מזה שבו כולם משתמשים בו. החוק מגביל את השדה בהינתן מספר סיבובים — R סיבובים בטוחים עד 2^R שחקנים, כך שחמישה מכסים 32, שישה מכסים 64 ושבעה מכסים 128. הפוך את הכיוון ותקבל את הצורה המוכרת: סיבובים = log₂(שחקנים), מעוגל כלפי מעלה.

נקודה אחת של ייחוס: זהו חוק של US Chess. FIDE אינה מפרסמת שום הנחיה על מספר סיבובים מול גודל שדה — הפרק שלה על השיטה השוויצרית עוסק במכניקת השיבוץ, לא בתכנון האירוע. דפים שמייחסים את טבלת הסיבובים ל-FIDE פשוט מנחשים.

למה התשובה היא log₂ של מספר המשתתפים

הגזירה קצרה, ואחרי שתראה אותה לא תצטרך את הטבלה שוב לעולם.

התחל מהתכונה המגדירה של שיטה שוויצרית: שחקנים באותו ניקוד משובצים זה מול זה. כלומר כל מי שעדיין בניקוד מושלם משובץ בתוך הקבוצה הזאת. בכל משחק שם יש מנצח ומפסיד, ולכן כל משחק מוציא לפחות שחקן אחד מהקבוצה — ותיקו מוציא את שניהם, כי אף אחד מהם כבר לא מושלם.

זה נותן תקרה חד-משמעית. אם B שחקנים נכנסים לסיבוב עם ניקוד מושלם, לכל היותר ⌈B/2⌉ מהם ייצאו ממנו עדיין מושלמים. הקבוצה לפחות מתחצה בכל סיבוב. התחל עם N שחקנים, שכולם מושלמים באופן טריוויאלי לפני הסיבוב הראשון, ואחרי r סיבובים לכל היותר N/2^r מהם עדיין יכולים להיות בלי הפסד ובלי תיקו.

עכשיו השווה את הביטוי הזה לאחד — התוצאה שחוק 27 מבקש — ופתור: N/2^r ≤ 1, ולכן 2^r ≥ N, ולכן r ≥ log₂(N). זה כל הסיפור.

וזה גם, לא במקרה, מספר הסיבובים שטבלת הדחה צריכה לאותו שדה. שיטת הדחה מחצה את השדה על ידי הוצאת המפסידים; שיטה שוויצרית מחצה את הקבוצה המובילה על ידי הורדתה למטה. אותו חשבון בדיוק — אלא שבשיטת הדחה מחצית הנרשמים הולכים הביתה אחרי משחק אחד.

מה log₂ לא מבטיח

ההסתייגות הזאת נופלת מכל דף מחשבון, והיא זו שקובעת איך האירוע שלך באמת נגמר. log₂(N) סיבובים מבטיחים לכל היותר ניקוד מושלם אחד. הם אינם מבטיחים מנצח ברור. שום דבר לא מונע משני שחקנים לסיים על 4½/5 בלי שאף אחד יגיע ל-5 — הם עשו תיקו ביניהם בסיבוב השלישי וניצחו את כל השאר. שום מספר סיבובים לא מונע את זה, ו-US Chess אומר זאת במפורש: החוק “אינו יכול, עם זאת, להבטיח מנצח ברור.”

לכן שוברי שוויון חשובים ברמת המועדון הרבה יותר מאשר ברמת העילית. שוויונות הם התוצאה הרגילה של טורניר שוויצרי קצר, לא כישלון. החלט על סדר שוברי השוויון שלך לפני הסיבוב הראשון ופרסם אותו — מדריך בוכהולץ מסביר איך הנפוצים שבהם מתנהגים. החלופה היא להוסיף סיבוב, וזה מה שההגדרה “מנצח יחיד וברור” במחשבון עושה. זה מצמצם שוויונות; זה לא יכול לבטל אותם.

סיבובים לפי גודל השדה, עד 200 שחקנים

רוב הטבלאות המפורסמות נעצרות ב-64 שחקנים, מה שלא עוזר בטורניר פתוח אמיתי. “מינימום” הוא ⌈log₂N⌉; “מומלץ” מעלה את זה למספר האי-זוגי הבא שהשדה יכול לשאת, מסיבות הצבעים שלהלן.

שים לב כמה שטוחה העמודה הזאת: הכפלת רשימת הנרשמים עולה בדיוק סיבוב אחד. כל מספר בין 17 ל-32 שחקנים דורש חמישה, ו-33 עד 128 דורשים שישה או שבעה — ולכן חמישה סיבובים הם ברירת המחדל של מועדונים, וטורנירים פתוחים של סוף שבוע מתקבצים סביב שישה ושבעה.

מעט מדי סיבובים

קח 20 שחקנים בארבעה סיבובים — מבנה נפוץ, כי ארבעה נכנסים יפה לשני ערבים. החסם אומר שלכל היותר 20/2⁴ = 20/16 = 1.25 שחקנים עדיין יכולים להיות מושלמים. זה מעל אחד, ולכן הפורמט הפסיק לעשות את עבודתו: שני שחקנים שמסיימים 4–0 אינם מקרה חריג, זה מותר על פי החשבון, וזה קורה.

אתה מקבל מקום ראשון משותף שמוכרע בחשבון שוברי שוויון שרוב האולם לא מבין. שני המובילים ניצחו את כל מי שהעמידו מולם ואף אחד מהם לא שיחק נגד השני, ולכן מישהו יוצא בהרגשה שהתואר הוכרע בגיליון אלקטרוני. סיבוב חמישי מוריד את החסם ל-20/32 = 0.625 והיה משבץ את השניים האלה זה מול זה — ההבדל בין אירוע שמכריע את עצמו לבינך שמכריע אותו אחר כך.

יותר מדי סיבובים

הכישלון בקצה השני עדין יותר. הכלל שאסור לשבור לעולם הוא ששני שחקנים לא ייפגשו פעמיים. ככל שמספר הסיבובים עולה ביחס לגודל השדה, המובילים כבר שיחקו זה נגד זה, ולכן המנוע יורד עמוק יותר כדי למצוא יריב חוקי. השיבוצים מידרדרים: מובילים צפים מול שחקנים הרבה מתחתיהם, הצבעים יוצאים מאיזון, ובסופו של דבר משחק חוזר הופך לבלתי נמנע.

אז התחום השימושי נמתח מ-⌈log₂N⌉ ועד בערך N/2: 4 עד 8 סיבובים ל-16 שחקנים, 7 עד 50 ל-100 — דרך אחרת לומר שעם שדה סביר השעון הוא האילוץ האמיתי היחיד שלך.

עדיף מספר אי-זוגי של סיבובים

אם יש לך בחירה בין ארבעה סיבובים לחמישה, הרץ חמישה. US Chess מציין שאירועים עם מספר סיבובים זוגי מייצרים את פערי הצבעים הגדולים ביותר והם הקשים ביותר לשיבוץ. עם מספר אי-זוגי כולם יכולים לסיים עם צבע אחד מחוץ לאיזון, וזה בסדר; אירוע עם מספר סיבובים זוגי דוחף שחקנים לחוסר איזון של ±2 שכללי השיבוץ צריכים אז לעקוף.

הרצת חמישה במקום ארבעה היא בדרך כלל השיפור הבודד הזול ביותר שאתה יכול לעשות לאירוע מועדון. ראה את המדריך המלא לשיטה השוויצרית לשאר החלטות ההקמה.

חשבון השעון

זה מה שבדרך כלל קובע את מספר הסיבובים שלך. ההערכה הסטנדרטית מניחה משחק של 60 מהלכים, מה שהופך את החישוב לקל:

• דקות לשחקן = דקות בסיס + תוספת זמן או השהיה בשניות. G/30 עם השהיה של 5 שניות מתקצב 35 דקות לשחקן.
• המקרה הגרוע ביותר למשחק הוא כפול מזה, כי שני השעונים יכולים לרדת עד הסוף. 70 דקות.
• סיבוב מתוזמן = המקרה הגרוע + זמן החלפה. חמש עשרה דקות בין סיבובים זה ריאלי אחרי שאספת את פתקי התוצאות, אימתת אותם ותלית את השיבוץ הבא.

חמישה סיבובים, עם ארבע החלפות של 15 דקות ביניהם:

רוב המשחקים נגמרים הרבה לפני המקרה הגרוע. עדיין אי אפשר לתזמן לפי הממוצע, כי השולחן האחרון שמסיים הוא זה שמעכב את הסיבוב הבא. תזמן את הסיבובים לפי המשחק הטיפוסי והפיגור יצטבר אל הסיבוב האחרון, כשכולם עייפים והאולם רוצה את המקום בחזרה.

בקרות המבוססות על השהיה גם קלות יותר לתזמון: תוספת זמן מאפשרת לשחקן לצבור זמן ולמתוח משחק הרבה מעבר לאורכו הנומינלי, ואילו השהיה לעולם לא מוסיפה זמן לשעון.

קבוצות דירוג: US Chess ו-FIDE

בקרת הזמן שלך קובעת גם איך אפשר לדרג את האירוע, ושתי הפדרציות מסווגות אותו לפי אותו סכום: דקות בסיס + תוספת זמן או השהיה בשניות.

קבוצת הדירוג הכפול היא הסיבה ש-G/30 d5 כל כך פופולרית בארצות הברית: בסכום של 35 זו הבקרה המהירה ביותר שעדיין מזכה בדירוג Regular, כך שאירוע שלם נכנס ליום אחד וגם נספר. כמה דפים שמועתקים הרבה נותנים טווחים שונים; הם משכפלים דף US Chess מיושן מהארכיון.

FIDE מותחת את הקווים שלה באותן יחידות אבל בנקודות אחרות: Blitz הוא 10 דקות או פחות, Rapid הוא מעל 10 ומתחת ל-60, וקלאסי הוא פשוט כל מה שמעל. גם קצב המשחק המינימלי של FIDE לדירוג קלאסי אינו 120 דקות אחידות — זהו סולם תלת-שלבי לפי מי שמשחק: 120 דקות כשמעורב שחקן בדירוג 2400 ומעלה, 90 דקות כשמעורב שחקן בדירוג 1800 ומעלה, ו-60 דקות כששני השחקנים מתחת ל-1800.

איך משבצים סיבובים בלוח השנה

ארבעה מבנים מכסים כמעט כל אירוע מועדון. בחר קודם את המבנה, ואז תן לו לבחור את בקרת הזמן.

אליפות המועדון השבועית היא זו שמתגמלת בקרה ארוכה יותר מכול, כי רק משחק אחד צריך להיכנס לערב. זה גם המקום שבו פרישות כואבות הכי הרבה: פרסם את תאריכי הסיבובים יחד עם טופס ההרשמה וצפה לכמה מקרים של בַּיי (סיבוב חופשי) בחצי נקודה.

אם המחשבון אומר שהאירוע לא ייכנס, שני התיקונים הכנים הם להוריד סיבוב או לקצר את הבקרה. להתחיל באיחור ולקוות היא לא אפשרות שלישית.

מתי התשובה היא בכלל לא שיטה שוויצרית

לפעמים מספר הסיבובים הנכון הוא זה שפורמט אחר נותן לך בחינם.

• שישה שחקנים או פחות: הרץ ליגה של כל אחד נגד כולם. חמישה סיבובים, כולם משחקים נגד כולם, אין אלגוריתם שיבוץ להסביר ואין ויכוח על חוזק לוח המשחקים.
• שבעה עד עשרה: ליגה אם לוח השנה מאפשר — שישה עד תשעה סיבובים זה הרבה ערבים, אבל התוצאה בלתי ניתנת לערעור. מעל שנים עשר בערך, שחקנים מתחילים לנשור.
• מספר סיבובים שמתקרב למספר השחקנים: אתה מריץ ליגה בדרך הקשה. פשוט הרץ ליגה, לפי טבלת ברגר.
• אירוע קצר וידידותי לצופים: שיטת הדחה נגמרת ב-⌈log₂N⌉ סיבובים עם N−1 משחקים בלבד — אבל הנרשם הממוצע משחק בקושי שניים מהם ומחצית השדה בחוץ אחרי אחד.

לכל מה שבאמצע, השיטה השוויצרית היא הכלי הנכון ומספר הסיבובים הוא המספר שבראש המחשבון.

שאלות נפוצות